אני זוכר את הרגע בו הגיתי לראשונה את הרעיון להקים את קימאמה. זה היה בעיצומו של 'יום ישראל' במחנה הקיץ היהודי באטלנטה, זה שאליו חזרתי מדי קיץ כשליח מטעם הסוכנות היהודית בהיותי סטודנט באוניברסיטת תל-אביב.

​

ברקע התנגנו שירים ישראליים שהבאנו צרובים על קלטות ודיסקים מהארץ, ריח של פיתות וזעתר היתמר מהטאבון החובבני שבנינו במעבה יער העבות האמריקני. הבטתי סביבי וראיתי את חברי השליחים מדריכים בהתלהבות את החניכים האמריקנים בפעילות חווייתית שנועדה לפתוח את ליבם ולקרבם להוויה הישראלית.

​

'זה מאד יפה', חשבתי לעצמי בעודי לוחץ אקורדיאון בתוך מעגל של ילדים אמריקנים מפזזים, 'ששליחים מביאים לאמריקה בתרמיליהם פיסת ישראל קטנה: כמה פוסטרים, כמה קלטות, כמה תמונות, אקורדיאון אחד... באמת יפה מאד.'

אבל בה בעת משהו לא הסתדר לי, לא ממש עבד.. 'למה רק להביא את ישראל לאמריקה? למה לא לעשות את ההיפך?' שאלתי את עצמי ומיד הבנתי מה אני צריך לעשות: 'זה יהיה הרבה יותר מדליק – והרבה יותר מאתגר – להביא את הנוער האמריקני למקום האמיתי, לאפשר להם לחוות את הדבר האמיתי: ליצור עבורם מחנות קיץ בינלאומיים בישראל, לאפשר להם לחוות קיץ מלא עם בני-גילם מישראל ומשאר העולם בחוף-ים ישראלי, לעטוף אותם בקבוצה נפלאה של מדריכים ישראלים דוברי עברית, להקנות להם את התחושה שישראל היא הבית שלהם...לא באמריקה, בישראל'.

​

במשך כמה שנים 'התבשלתי' עם הרעיון ומכאן הכל כבר התגלגל: גייסתי צוות נפלא של אנשי חינוך צעירים ששבו לא מכבר משליחותם במחנות קיץ בארה"ב, קבוצת חברים שסייעה עם הקונספט העסקי והשיווקי – ויצאנו לדרך הנפלאה, להקים את 'קימאמה'.

קימאמה שעשתה – ועוד תעשה – כל כך טוב לכל-כך הרבה אנשים, ולישראל.

 

המייסד:  ד"ר רונן הופמן 

איש חינוך ואקדמיה - דיפלומט, יזם ואסטרטג.

כיהן כחבר כנסת בכנסת ה-19; פעל רבות במסגרת תפקידיו לקידום קשריה של ישראל עם יהדות צפון-אמריקה; הרצה במשך שנים רבות בביה"ס לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן; מומחה למדיניות החוץ של ישראל; כיהן כחבר צוות שיחות השלום עם סוריה;  מייסד משותף (co-founder) של המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור.   

בימים אלו מכהן כשגריר ישראל בקנדה.